הקציצות האלו הן אוכל של געגוע. געגועי לסבתי מאלישיב. אצלה בילינו שבתות מתוקות,
ערמות של בני דודים ובנות דודות ואחים ואחיות ואמהות ואבות ודודים ודודות וסבתא אחת מלכה.
סבתה שושנה.
עד לכתה היא היתה עמוד התווך של משפחתינו. נפגשים באלישיב, סבתא במטבח פרועת שיער
וסמוקת לחיים ואנו מתרוצצים לה בין הרגלים ובין הסירים המהבילים. מגרשים אותנו החוצה
ואנו יוצאים לשדות, עוברים דרך הרפת הישנה בחצר, עצי הפקאן התמירים, אל הפרדסים.
התפוזים שקולפו השקיקה לא היו מציאה גדולה- קטנטנים, חמצמצים ומפוצצים בגרעינים,
אבל הריח, הידיים הדביקות וחדוות הקטיף המתיקו אותם והרוו את צמאוננו.
בחזרה למטבח ולעבודה! שוטפים צרורות של כבזרה ופטרוזיליה פעם ראשונה ופעם שניה וגם שלישית
שחלילה לא ימצא חרק קטנטן בין העלעלים הירוקים.
לקראת הערב ההכנות מסתיימות. סבתא יוצאת רחוצה וריחנית מהאמבטיה, סורקת את שערותיה הלבנות
והארוכות, אוספת אותן בהמון סיכות לפקעת הדוקה וקושרת מטפחת לבנה וחגיגית.
לאחר ארוחת השבת ועל אף עייפותה הרבה, יושבת ומספרת את סיפוריה המתובלים בהומור ובצחוקה
המתגלגל, אבל גם בדמעה קטנה בזוית העין..
אחרי שסבתא שושנה נפטרה וכולנו חשנו יתמות גדולה, אימצה אותנו הדודה ישראלה,
תאומתו של הדוד מלי, מספר חמש ושש מבין שמונת האחים.
בכל פעם שחשנו צביטה של געגוע, הגלגלים של האוטו שלנו למדו לנסוע דרומה לאשקלון.
ישראלה היא הגננת הטובה ביותר באשקלון אם לא בעולם כולו, מדברת לילדים בעברית משובחת.
שרה ומצחיקה, נוהגת בקטנטנים בכבוד ובאהבה אין קץ. הילדים נהנים מטוב ליבה הרחב
וממטעמיה המשובחים.
הקציצות שלה מזכירות לי טעמים מבית סבתא, הן מפוצצות בכבזרה, היא הכוסברה כמובן.
כן, אני יודעת שבשלב זה חלקכם פורשים במיאוס,
אבל אם אתם עדיין איתי, הידד לירק המופלא שאין שני לו! שום סחוג לא שווה בלעדיו!!
והקציצות האלו נהדרות בזכותו!!!
בכל פעם שהייתי נפרדת מדודתי האהובה, היא היתה מגניבה לי שקית ניילון מופלאה ובתוכה
הקציצות הללו. בדרכי לתל אביב לא מתאפקת ומחסלת כמה עדיין חצי קפואות...
קציצות כבזרה
250 גרם חזה עוף טחון
250 גרם הודו טחון
3 בצלים קצוצים במג'ימיקס
צרור קטן כוסברה
צרור קטן פטרוזילה
2 ביצים
קמח מצה ופירורי לחם
רבע כפית בהרט
רבע כפית אבקת אפיה
כף שמן
מלח פלפל
שמן לטיגון
אופן ההכנה:
שוטפים היטב כוסברה ופטרוזליה. כמה?
ישראלה מסבירה לי בטלפון: "תחברי בין האצבע לאגודל, זה גודל הצרור"
קוצצים בצל במגימיקס וסוחטים היטב.
מוסיפים גם את צרורות הכוסברה והפטרוזיליה. סוחטים על כמה שניתן.
בקערה מניחים את הבשר הטחון.
מוסיפים לבשר את תערובת הירקות הסחוטה, ביצים, א.אפיה, תבלינים ושמן.
ישראלה: "סבתא אמרה שתוספת של כף שמן לתערובת מונעת ספיגה של שמן מאוחר יותר בטיגון."
- סבתא אמרה אני לא מתווכחת..
מוסיפים גם תערובת של פירורי לחם וקמח מצה. כמה?
ישראלה: "עד שהתערובת ניתנת לעיבוד ואפשר ליצור ממנה קציצות.
מכינים בידים רטובות קציצות, מניחים על מגש ומניחים לנוח כחצי שעה במקרר.
מחממים שמן במחבת, זורקים פנימה פירור קטן שצריך להשמיע טססס.. ולקפץ..
או מכניסים מזלג לראות בועיות שמן קטנטנות סביב, סימן שהשמן חם.
מטגנים מספר דקות לכל צד עד להשחמה.
מוציאים בזהירות מהשמן ומניחים על נייר סופג.
כשהקציצה עדיין חמה מכניסים אותה לתוך חצי פיתה בלי כלום היא מלאה בטעמים משל עצמה!
אפשר לטפטף עליה כמה טיפות לימון או מעט טחינה.
מה שנשאר מקפיאים בשקית ניילון ומוציאים בעת הצורך.
ניתן להכין רוטב של פסטה, להכניס לתוכו כמה
קציצות, אפילו קפואות, ל5-10 דקות ולהגיש עם ספגטי.
מקנחים בעוגיות גחטה של ישראלה, אבל זה כבר לפעם הבאה.
בתיאבון!
