יום ראשון, 13 בספטמבר 2009

כרטיס ברכה וריבת אגסים וג'ינג'ר

כן, כן אני יודעת, קצת באיחור..
אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא.. חג שמח!



מצאתי ב"הכל הדולר" כרטיס שנה טובה


פתחתי וראיתי שזה לא בשביל מילים..


אז..עכשיו שהקיץ נגמר.


רגע לפני נקיונות וטיהורים..


מאחלת לשנה החדשה:


שנמצא יותר זמן לבלות עם אהובינו


ולאפות עוגיות עם ילדינו


להסמיך את ריבותינו


ולתבל את תבשילנו


לא לעשות כלום


ולעשות עוד הרבה.


שנה טובה ומתוקה.


ומזל טוב מיכאל בן שלוש!



רגע לפני החג,התכנסנו רקפת ואנוכי להכין ריבת אגסים וג'ינג'ר .
המתכון באדיבות אורנה ואלה.
הריבות מתנה לגננים של הילדים לכבוד ראש השנה.
הילדים התנדבו לטעום שוב ושוב, ללקק מכף העץ ולאשר טעמים.
יצאה ריבה עזת טעם נשכנית וג'ינג'רית.


ריבת אגסים וג'ינג'ר
2 ק"ג אגסים
1 ק"ג סוכר
50 גר´ ג´ינג´ר טרי קצוץ דק
2 לימונים שלמים (מיץ ורצועות קליפה צהובה, ללא החלק הלבן)


אופן ההכנה:

מוציאים מהארון את כל הצנצנות שמחכות לגאולה.


מכניסים לקערה ושופכים מים רותחים ומקררים.


מסירים את התויות.


ומייבשים.


קולפים את האגסים.


מנקים מליבות.


פורסים לפרוסות דקות.


קולפים ג'ינג'ר עם כף וקוצצים דק דק.


קולפים רצועות קליפות הלימונים , ללא החלק הלבן וסוחטים את המיץ.


מסדרים בקערה שכבות של אגסים, ג'ינג'ר, קליפה ומיץ מהלימון.
מכסים בניילון נצמד ומאחסנים ללילה במקרר. לממהרים אפשר לתת לנוח רק שעה.
מעבירים לסיר ומביאים לרתיחה, מנמיכים להבה ומבשלים כשעתיים.
יוצקים את הריבה לצנצנות נקיות, סוגרים ושומרים במקרר.

יום שלישי, 11 באוגוסט 2009

עוגת פירות הקיץ של נורה


דחיתי את הפוסט על עוגיות הגחטה וגם את הפוסט של הפלפלים הממולאים שכבר ממש מחכים לראות
אור יום. גם הגרנולה ודייסת הקוואקר ימתינו וגם עוגת "השמיים הם הגבול" של סיגלית..
כי לא יכולתי להתאפק והייתי חייבת לעשות את עוגת הפירות הקלה בעולם של נורה.
עם כמויות השזיפים שרק חיכו לפרוח בעוגה זאת והרי היא לפניכם האחת והיחידה,
תענוג אמיתי- עוגת קיץ מרעננת ונימוחה.
מאושיות העוגות המשובחות בסדנה לעיצוב- במרכז לתכנון לימודים של מכללת בית ברל-
כלומר מקום העבודה שלי.. אני חוזרת בתחילת ספטמבר לאחר שבעת חודשי חופשת לידה עליזים.
בתקוה שאמצא זמן להמשיך לטפח גם את בלוגי הקטן.

בסיום הכנת העוגה- מיכאל, המצלמה ואני הספקנו להנות ממנה-
אבל שאר העוגה המהממת התרסקה על הרצפה לאלפי רסיסים סגולים...
לא אין תיעוד .. אבל נשאר טעם של עוד..


עוגת פירות הקיץ של נורה

מרכיבים:
1 כוס קמח תופח
1/2 כוס סוכר
120 גר' חמאה
כפית תמצית וניל
2 ביצים
קליפה מגורדת מלימון אחד

1 ק"ג פרי חתוך: שזיפים,אפרסקים,משמשים, דובדבנים או תפוחים
2 כפות סוכר

אופן ההכנה:

מחממים תנור לחום 180 מעלות.
חותכים את הפרי – שזיפים לחצאים, תפוחים לשמיניות וכו'. אני הפעם השתמשתי בשזיפים.

במג'ימיקס מערבבים קצרות את כל חומרי הבצק.

משמנים בחמאה תבנית עגולה.

שוטחים את הבצק בעזרת מרית, לא להיבהל מזה שהכמות קטנה.

מסדרים בצפיפות את חתיכות הפרי על הבצק.

מטביעים אותן בתוכו כמה שאפשר.

מפזרים שתי כפות סוכר על העוגה.

אופים עד שמזהיב. בין 20-30 דקות.

בתיאבון!

תבלו וחזרה נעימה לגן, לבית הספר ולעבודה!

יום שלישי, 14 ביולי 2009

קציצות הכבזרה של ישראלה

מזל טוב ישראלה ויוחנן להולדת נכדכם! בן לרנית וידין ואח לגלי ועידו.


הקציצות האלו הן אוכל של געגוע. געגועי לסבתי מאלישיב. אצלה בילינו שבתות מתוקות,
ערמות של בני דודים ובנות דודות ואחים ואחיות ואמהות ואבות ודודים ודודות וסבתא אחת מלכה.
סבתה שושנה.
עד לכתה היא היתה עמוד התווך של משפחתינו. נפגשים באלישיב, סבתא במטבח פרועת שיער
וסמוקת לחיים ואנו מתרוצצים לה בין הרגלים ובין הסירים המהבילים. מגרשים אותנו החוצה
ואנו יוצאים לשדות, עוברים דרך הרפת הישנה בחצר, עצי הפקאן התמירים, אל הפרדסים.
התפוזים שקולפו השקיקה לא היו מציאה גדולה- קטנטנים, חמצמצים ומפוצצים בגרעינים,
אבל הריח, הידיים הדביקות וחדוות הקטיף המתיקו אותם והרוו את צמאוננו.
בחזרה למטבח ולעבודה! שוטפים צרורות של כבזרה ופטרוזיליה פעם ראשונה ופעם שניה וגם שלישית
שחלילה לא ימצא חרק קטנטן בין העלעלים הירוקים.
לקראת הערב ההכנות מסתיימות. סבתא יוצאת רחוצה וריחנית מהאמבטיה, סורקת את שערותיה הלבנות
והארוכות, אוספת אותן בהמון סיכות לפקעת הדוקה וקושרת מטפחת לבנה וחגיגית.
לאחר ארוחת השבת ועל אף עייפותה הרבה, יושבת ומספרת את סיפוריה המתובלים בהומור ובצחוקה
המתגלגל, אבל גם בדמעה קטנה בזוית העין..
אחרי שסבתא שושנה נפטרה וכולנו חשנו יתמות גדולה, אימצה אותנו הדודה ישראלה,
תאומתו של הדוד מלי, מספר חמש ושש מבין שמונת האחים.
בכל פעם שחשנו צביטה של געגוע, הגלגלים של האוטו שלנו למדו לנסוע דרומה לאשקלון.
ישראלה היא הגננת הטובה ביותר באשקלון אם לא בעולם כולו, מדברת לילדים בעברית משובחת.
שרה ומצחיקה, נוהגת בקטנטנים בכבוד ובאהבה אין קץ. הילדים נהנים מטוב ליבה הרחב
וממטעמיה המשובחים.
הקציצות שלה מזכירות לי טעמים מבית סבתא, הן מפוצצות בכבזרה, היא הכוסברה כמובן.
כן, אני יודעת שבשלב זה חלקכם פורשים במיאוס,
אבל אם אתם עדיין איתי, הידד לירק המופלא שאין שני לו! שום סחוג לא שווה בלעדיו!!
והקציצות האלו נהדרות בזכותו!!!
בכל פעם שהייתי נפרדת מדודתי האהובה, היא היתה מגניבה לי שקית ניילון מופלאה ובתוכה
הקציצות הללו. בדרכי לתל אביב לא מתאפקת ומחסלת כמה עדיין חצי קפואות...

קציצות כבזרה

250 גרם חזה עוף טחון
250 גרם הודו טחון
3 בצלים קצוצים במג'ימיקס
צרור קטן כוסברה
צרור קטן פטרוזילה
2 ביצים
קמח מצה ופירורי לחם
רבע כפית בהרט
רבע כפית אבקת אפיה
כף שמן
מלח פלפל

שמן לטיגון

אופן ההכנה: שוטפים היטב כוסברה ופטרוזליה. כמה?

ישראלה מסבירה לי בטלפון: "תחברי בין האצבע לאגודל, זה גודל הצרור"

קוצצים בצל במגימיקס וסוחטים היטב.

מוסיפים גם את צרורות הכוסברה והפטרוזיליה. סוחטים על כמה שניתן.

בקערה מניחים את הבשר הטחון.

מוסיפים לבשר את תערובת הירקות הסחוטה, ביצים, א.אפיה, תבלינים ושמן.
ישראלה: "סבתא אמרה שתוספת של כף שמן לתערובת מונעת ספיגה של שמן מאוחר יותר בטיגון."
- סבתא אמרה אני לא מתווכחת..
מוסיפים גם תערובת של פירורי לחם וקמח מצה. כמה?
ישראלה: "עד שהתערובת ניתנת לעיבוד ואפשר ליצור ממנה קציצות.

מכינים בידים רטובות קציצות, מניחים על מגש ומניחים לנוח כחצי שעה במקרר.

מחממים שמן במחבת, זורקים פנימה פירור קטן שצריך להשמיע טססס.. ולקפץ..
או מכניסים מזלג לראות בועיות שמן קטנטנות סביב, סימן שהשמן חם.
מטגנים מספר דקות לכל צד עד להשחמה.

מוציאים בזהירות מהשמן ומניחים על נייר סופג.

כשהקציצה עדיין חמה מכניסים אותה לתוך חצי פיתה בלי כלום היא מלאה בטעמים משל עצמה!
אפשר לטפטף עליה כמה טיפות לימון או מעט טחינה.

מה שנשאר מקפיאים בשקית ניילון ומוציאים בעת הצורך.
ניתן להכין רוטב של פסטה, להכניס לתוכו כמה
קציצות, אפילו קפואות, ל5-10 דקות ולהגיש עם ספגטי.

מקנחים בעוגיות גחטה של ישראלה, אבל זה כבר לפעם הבאה.
בתיאבון!

יום שני, 29 ביוני 2009

עוגת השקדים נמוכת הקומה

"עוגת השקדים נמוכת הקומה" היא ה-עוגה של גדעון.
גדעון ירש מתמי אימו שתי מעלות משובחות: נגינה ואפיה.
את המתכון הזה הוא סיפר לי כי תמי הוציאה מספר בישול גרמני ישן.
בפעם הראשונה שטעמתי אותה זה היה קצת אחרי שערבה וגדעון נהיו לזוג.
הם הזמינו אותי לדירתם הפיצפונית והנקיה להפליא בבית הכרם.
על גבי שולחן קטן עשוי אריחים ארמניים תכולים ויפיפיים, גדעון הגיש את עוגת
השקדים הזו. טוב, אפשר להתפייט עליה די הרבה.. שהיא מרציפנית, תפוזית
רכה ומפנקת, מזכירה טעם של ילדות ואת סוכריות קליפות התפוז שהיינו מכינים
בגן ועוד ועוד..
בנתיים כבר עשר שנים ערבה וגדעון בעיקר באוסטרליה . המתכון לעוגה זו מצוי עימי
כבר כמעט שלוש שנים ואיני מעיזה להכינו. המתכון כתוב בתמציתיות כמו קוד מוצפן
ליודעי דבר.
לא הצלחתי להשיג את גדעון בטלפון והחלטתי לקפוץ למים ולעשות כמיטב יכולתי.
בחיל וברעדה נגשתי למלאכה, אבל אבוי במקום 200 גרם שקדים טחונים היו בידי
רק 150 וגם הסוכר הלבן נגמר והוחלף בחום וכן הקמח הלבן חציו שינה פניו
לקמח כוסמין מלא, לא עלינו.. כששמע זאת גדעון זעק מרה: "רק לא קמח מלא!"
ובכל זאת יצאה עוגה נהדרת,קלה להכנה שנטרפה ונעלמה תוך יום וחצי.

עוגת השקדים נמוכת הקומה
בצק
2 כוסות קמח (אני השתמשתי בכוס קמח לבן וכוס קמח כוסמין מלא)
1 כפית אבקת אפיה
75 גרם סוכר (1/3 כוס. אני השתמשתי בסוכר חום)
סוכר וניל (אני שמתי כפית תמצית וניל)
מעט מלח
1 ביצה
125 גרם מרגרינה (אני השתמשתי בחמאה)

מילוי
200 גרם שקדים טחונים (אני השתמשתי ב150 גרם+50 גרם אגוזי לוז)
150 גרם סוכר (3/4 כוס)
מיץ מ 1-2 תפוזים
קליפת תפוז

אופן ההכנה
מערבבים את חומרי הבצק במג'ימיקס נותנים לו לנוח מעט במקרר, לא הרבה מידי שיהיה אחר כך קל לעבד אותו.

טוחנים 200 גרם שקדים קלופים.

אני טחנתי 150 גרם שקדים ביחד עם 50 גרם אגוזי לוז לא קלופים.

גוררים קליפה מתפוז אחד או שניים.

סוחטים מיץ מתפוז אחד או שניים לתערובת השקדים.

כך נראית תערובת המילוי כשתפוז אחד סחוט לתוכה- יבשה וקשה.

כך נראית תערובת המילוי כששני תפוזים סחוטים לתוכה- עסיסית ורכה.

שוטחים מחצית הבצק על תבנית מלבנית. כן אני יודעת, גדעון היה עושה את זה יפה יותר.

מניחים את המילוי.

שוטחים מחצית בצק שניה על המילוי.
אני מוצאת שהכי קל לרדד את השכבה השניה בין שני ניירות פרגמנט ואז להניח בזהירות על גבי המילוי.

אופים בין 20-30 דקות בחום של 180 מעלות צלסיויס.

להכנת הסירופ לפי המתכון המקורי משתמשים ב 50 גרם אבקת סוכר ובמיץ תפוזים.

מערבבים.

ומצפים כשהעוגה עדיין חמה.
לטעמי ובזה גם גדעון הסכים, הסירופ יוצא מתוק מידי. אפשר פחות.
כמה? גדעון:" מעט אבקת סוכר במעט מיץ תפוזים ליצירת שכבה דקה על העוגה".

פורסים לריבועים.

אפשר לעטר בקליפות דקיקות של תפוז להדגשת טעם הילדות.
יוצאת עוגה שקדית נפלאה מנוקדת באגוזי לוז.
כדאי לצנן לילה במקרר, הטעם משתבח.


"היא לקחה את מיכאל אל המטבח ובכף של עץ הטעימה אותו מן המים בהם שרו השקדים.
בלחיצות של אצבע ואגודל הפשיטה מהם את עורם החום והניחה אותם ליבוש על מגבת המאסאפאן
המיוחדת שלה, לבנה והרכה, הנכבסת במי גשמים בלבד ונתלית ליבוש רק בצל.
אחר כך טחנה אותם בעלי ובמכתב, בחבטות רכות וסיבוביות, ומידי פעם הפסיקה ומוללה את הגרגרים
ובדקה את מגעם בחוכמת אצבעותיה הזקנות, כי המאסאפאן אינו טעם בלבד, אלא גם מרקם, ותחושתו,
בשעה שהוא מתגולל בין החך ללשון, חשובה לא פחות מטעמו.
בלי להזקק למאזניים שפכה כמות זהה של סוכר לסיר, הוסיפה לו מעט ממי השקדים והעמידה על האש.
עתה נטלה את ידו של הילד ויחד יצאו מן המטבח כדי להרהר בהמסתו של הסוכר ולשוב אל הסיר בדיוק
בזמן. דודוץ', כאילו החול ניגר בחללי גופה, יודעת לשוב אל תמיסת הסוכר ברגע שלפני הפונטו האמיתי.
אז היא תוחבת קיסם של עץ אל הסיר, מרימה אותו לנוכח עיניה ובוחנת את קור הכסף הקרוש שמותירה
הטיפה הצונחת.... איש בזמנו צעקנו "פונטו דה מאסאפאן!" ודודוץ' שופכת פנימה את השקדים הטחונים
ומכבה את האש."

מאיר שלו בספרו "עשו" מתאר את אופן הכנת המרציפן.